"האינטרנט של הדברים" הולך ומתקרב הביתה
וצפוי להשפיע כבר בעתיד הלא רחוק באופן משמעותי על אורח החיים הביתי, תוך שהוא
מציב אתגרים לא פשוטים בפני יצרנים, משווקים ואף צרכנים של מוצרי חשמל ביתיים.
עתיד הבית החכם שלכם.
האינטרנט של מה?
ה- "אינטרנט של הדברים" - Internet of Things - IoT הוא ביטוי הצובר פופולאריות בשיח הטכנולוגי בשנים האחרונות. מאחוריו לא מסתתרת טכנולוגיה אחת, אלא תפיסת עולם חדשנית. הרעיון מאחורי IoT הוא כי עד היום היוותה רשת האינטרנט פלטפורמה המחברת בעיקר בין מכשירים המשמשים לצריכת מידע ובידור ובין מקורות תוכן. הרשת שימשה בעיקר מכשירי קצה כגון מחשבים, סמארטפונים, טאבלטים, טלוויזיות וכו'.
במבט לעתיד - פוטנציאל הגידול המשמעותי של הרשת הנו הפיכתה לפלטפורמה של... הכול. כלומר רשת שתאפשר תקשורת בין משתמשים לכל הסובב אותם (מגופי תאורה, דרך מקררים ועד שרוך נעל...) וכן בין מוצרים למוצרים אחרים, ללא אינטראקציה ישירה עם משתמש אנושי.
מגוון היישומים בתפיסה זו הנו אינסופי ומשתרע הרחק מעבר לגבול הבית (השימושים בתעשייה ובעולם התחבורה ראויים למאמר נפרד).
דוגמאות טריוויאליות, מתחום הבית החכם, של יישומי IoT הן:
הפעלה מרחוק (באמצעות יישום בטלפון, לדוגמא) של מכונת הכביסה, מדיח הכלים או שואב האבק;
חיווי על סיום פעולת מכונת הכביסה המשהה באופן אוטומטי את הצפייה בטלוויזיה;
התאמת מצבי התאורה בבית לתכנים הנצפים בטלוויזיה;
חיווי מהמקרר על מוצרים חסרים או על כאלו שפג תוקפם ועוד ועוד.
האתגר הטכנולוגי
האתגר הטכנולוגי העומד בפני יישומי IoT גדול ומורכב מזה שבפני יישומים בעולמות המובייל והטלוויזיה, לדוגמא.
ישומי אינטרנט נוכחיים נשענים, באופן כמעט מוחלט, על תקנים אחידים ומבוססים: בתחום התקשורת הפיזית נמצא בדרך כלל Ethernet ברשתות קוויות וWiFi או סלולאר ברשתות אלחוטיות. על גבי הרשתות הפיזיות ירוצו, כמעט תמיד, רשתות IP (IPv4 או IPv6) והיישומים עצמם יפעלו על מגוון מצומצם למדי של מערכות הפעלה
.
בעולם הIoT, לעומת זאת, מכשירי הקצה אינם מכשירים בהם מובנות בד"כ יכולות עיבוד, תקשורת ומערכות הפעלה. לכן, על הIoT לכסות לא רק את רובד היישום עצמו (המורכב למדי) אלא גם את כל רובדי התשתית עליהם הוא יסתמך. בתחום התקשורת הפיזית, WiFi הינה בחירה קלה אך לא תמיד אופטימלית וישימה. חלופה עדיפה היא IEEE 802.15.4 המתאימה יותר ליישומים נמוכי קצב וקצרי טווח אותה אפשר למנף ליצירת רשת ZigBee או 6LoWPAN - IPv6 over Low power Personal Area Network. גם היישום עצמו, בצד המכשיר החשמלי, לא ירוץ על מערכת הפעלה סטנדרטית מוכרת, אלא יורכב מאבני בניין קנייניות או סטנדרטיות, לכשתתכנס התקינה בתחום.
אתגר טכנולוגי נוסף הוא בתחום אבטחת מידע. היות ואנו עוסקים בטכנולוגיה חדשה לחלוטין מחד ובמכשירים בעלי השפעה פיזית על חיינו מאידך, נושא אבטחת המידע מהווה נקודת תורפה פוטנציאלית הדורשת תשומת לב רבה.
אתגר התקינה
האם יש צורך בתקינה?
יישומים קניינים של IoT כבר קיימים בשוק, אך יישומים אלה הנם ספציפיים ליצרן. Whirlpool, לדוגמא, מציעה כבר שליטה חכמה על מוצרי החשמל ביתיים – אך רק כאלו המיוצרים על ידה. אך עיקרון ה"גן הסגור" שנחל הצלחה מוגבלת בעולם המובייל (ע"ע Apple), לא יכול לפעול בעולם כה מגוון בספקים. מעטים, אם בכלל, היצרנים המייצרים את כל הרכיבים המצויים בבית טיפוסי. מעטים עוד יותר בעלי הבתים הנאמנים ליצרן אחד בכל רכישותיהם.
כדי שיישומי IoT יפעלו על ובין כלל המוצרים בבית, הם חייבים להתבסס על שפה משותפת. שפה כזו מצריכה תקינה. מכיוון שה- IoT נמצא בראשית דרכו, ומשום מורכבות התקינה, הנדרשת לעסוק ברבדים שונים של הפתרון, לא קיימת עדיין התכנסות של גופי התקינה וקיימים מספר גופים מקבילים העוסקים במאמצי תקינה. ההערכות הן כי איחוד או שיתוף פעולה בין גופי התקינה השונים יתרחש, אם בכלל, רק בעוד חודשים רבים.
גוף התקינה המסתמן כמוביל כיום, הוא Allseen Alliance, המתבסס על פרויקט הקוד הפתוח של Quallcomm – Alljoyn. הגוף זכה למספר הצלחות מרשימות בגיוס תמיכה של השוק בו ומכיל יצרני מוצרי חשמל מרכזיים כגון Elextrolux, Haier, LG, Panasonic, Sharp ו- Sony בנוסף לשחקני טכנולוגיה משמעותיים כגון Microsoft וQuallcomm עצמה.
גוף נוסף, שהוכרז לאחרונה וקורא תיגר על Allseen הוא קונסורציום Open Interconnect שהוקם על ידי Intel, Samsung, Dell, Broadcom ועוד.
קבוצה נוספת הנה קבוצת Thread, אותה מובילה חברת Nest של Google ובה חברות גם Samsung (שוב), יצרנית המנעולים Yale של Assa Abloy (חברת האם של מולטילוק הישראלית) ושחקנית המיקרו אלקטרוניקה Freescale.
עוד גוף תקינה ל- IoT, המתרכז בעיקר ביישומים תעשייתיים, הוא הIndustrial internet consortium שהוקם על ידי AT&T, Cisco, GE, IBM וIntel (שוב...).
אתגר היצרנים והמשווקים
עולם מוצרי החשמל הביתיים ("מוצרים לבנים") נשלט על ידי שחקנים גלובליים ומקומיים. קיימות, למעשה, רק שתי חברות המציגות נוכחות משמעותית בשווקים בכל רחבי העולם – Samsung ושכנתה LG. בכל טריטוריה קיים גם מספר מצומצם של שחקנים מקומיים חזקים מאוד: בצפון ובדרום אמריקה – Whirlpool וGE (שזה עתה הכריזה על מכירת הפעילות שלה בתחום זה לElectrolux). בEMEA – BSH (חברת מוצרי הצריכה הביתיים של Bosch וSiemens) וElectrolux על שלל מותגיה ובAPAC – Haier וPanasonic.
יצרנים אלו, ובוודאי יצרנים קטנים יותר, נדרשים לשינוי תפיסה ולשינוי מומחיות משמעותי מאוד, הדומה לשינוי המומחיות שעבר על עולם הצילום עם המעבר לדיגיטל. ממוצרים שממשקיהם העיקריים היו חיבור לחשמל ולצנרת המים וממשק המשתמש שלהם היה בסיסי מאוד, אם לא מכאני לחלוטין, הופכים קווי המוצר לעתירי טכנולוגיה.
מוצרי הצריכה בעולם הIoT נדרשים ליכולות עיבוד, לתמיכה בפרוטוקולי תקשורת, לתצוגה משודרגת ולממשק משתמש עתיר תוכנה.
תהליך ניתוח השוק, תכנון המוצר, ייצורו ובוודאי השיווק שלו עתיד להשתנות לבלתי הכר. מה שיצריך מיומנויות ובסיס ידע מזן חדש לחלוטין בכל רובדי החברה ואף בערוצי השיווק שלה. מוכר מכונת הכביסה לא יידרש לענות רק על שאלות בנוגע לנפח המכונה, הסל"ד שלה ומספר התכניות בה, אלא גם על שאילתות לגבי תמיכתה בפרוטוקולים והתאמתה לנתב או לבקר הקיים בבית הלקוח.
אתגר נוסף הוא מעבר מעולם קנייני נטול סטנדרטים לעולם פתוח ומתוקנן, מה שיצריך את היצרניות לנציגות בגופי תקינה ולהטמעה של תקנים בתהליכי התכנון של המוצרים. בעולם משתנה זה קיים יתרון מובנה לחברות כגון Samsung, LG, Panasonic, Sharp וHaier על פני יצרנים מסורתיים כגון BSH, Whirlpool וElectrolux/GE. זאת, משום שהיכולות הטכנולוגיות הנדרשות קיימות כבר בחברות המייצרות מוצרים עתירי טכנולוגיה והן נדרשות רק להטמיע אותן באגפים הרלוונטיים, לעומת החברות המסורתיות הנדרשות לרכוש את היכולות באופן מלא.
אתגר הצרכנים
גם אצל הצרכנים החיים יהפכו, לפחות בהיבט מסוים, פחות פשוטים. רכישת מוצרים בסיסיים כגון מקרר, שואב אבק ואף גוף תאורה תדרוש הבנה מעמיקה בתכונות ובתקנים המאפיינים היום מוצרי מחשוב.
היעדר תקינה ישאיר ככל הנראה, את עולם הIoT, בשלב הראשון ל"מאמצים מוקדמים". כאשר תושלם התקינה האחודה, יהפכו חיי הצרכנים לקלים יותר, אך גם אז תעמוד בפניהם השאלה מתי והאם להחליף את מוצרי החשמל הלבנים שלהם והאם לרכוש מוצרי חשמל "חכמים" שיהיו, לפחות בשלב הראשון, יקרים יותר. סביר להניח כי תדירות ההחלפה של מוצרים אלו תתקרב, ולו במקצת, לתדירות בה מוחלפים מוצרי מחשוב ואלקטרוניקה בידורית – מה שיצריך הוצאה גדולה יותר מצד הצרכנים.
עולם מוצרי החשמל הביתיים ("מוצרים לבנים") נשלט על ידי שחקנים גלובליים ומקומיים. קיימות, למעשה, רק שתי חברות המציגות נוכחות משמעותית בשווקים בכל רחבי העולם – Samsung ושכנתה LG. בכל טריטוריה קיים גם מספר מצומצם של שחקנים מקומיים חזקים מאוד: בצפון ובדרום אמריקה – Whirlpool וGE (שזה עתה הכריזה על מכירת הפעילות שלה בתחום זה לElectrolux). בEMEA – BSH (חברת מוצרי הצריכה הביתיים של Bosch וSiemens) וElectrolux על שלל מותגיה ובAPAC – Haier וPanasonic.
יצרנים אלו, ובוודאי יצרנים קטנים יותר, נדרשים לשינוי תפיסה ולשינוי מומחיות משמעותי מאוד, הדומה לשינוי המומחיות שעבר על עולם הצילום עם המעבר לדיגיטל. ממוצרים שממשקיהם העיקריים היו חיבור לחשמל ולצנרת המים וממשק המשתמש שלהם היה בסיסי מאוד, אם לא מכאני לחלוטין, הופכים קווי המוצר לעתירי טכנולוגיה.
מוצרי הצריכה בעולם הIoT נדרשים ליכולות עיבוד, לתמיכה בפרוטוקולי תקשורת, לתצוגה משודרגת ולממשק משתמש עתיר תוכנה.
תהליך ניתוח השוק, תכנון המוצר, ייצורו ובוודאי השיווק שלו עתיד להשתנות לבלתי הכר. מה שיצריך מיומנויות ובסיס ידע מזן חדש לחלוטין בכל רובדי החברה ואף בערוצי השיווק שלה. מוכר מכונת הכביסה לא יידרש לענות רק על שאלות בנוגע לנפח המכונה, הסל"ד שלה ומספר התכניות בה, אלא גם על שאילתות לגבי תמיכתה בפרוטוקולים והתאמתה לנתב או לבקר הקיים בבית הלקוח.
אתגר נוסף הוא מעבר מעולם קנייני נטול סטנדרטים לעולם פתוח ומתוקנן, מה שיצריך את היצרניות לנציגות בגופי תקינה ולהטמעה של תקנים בתהליכי התכנון של המוצרים. בעולם משתנה זה קיים יתרון מובנה לחברות כגון Samsung, LG, Panasonic, Sharp וHaier על פני יצרנים מסורתיים כגון BSH, Whirlpool וElectrolux/GE. זאת, משום שהיכולות הטכנולוגיות הנדרשות קיימות כבר בחברות המייצרות מוצרים עתירי טכנולוגיה והן נדרשות רק להטמיע אותן באגפים הרלוונטיים, לעומת החברות המסורתיות הנדרשות לרכוש את היכולות באופן מלא.
אתגר הצרכנים
גם אצל הצרכנים החיים יהפכו, לפחות בהיבט מסוים, פחות פשוטים. רכישת מוצרים בסיסיים כגון מקרר, שואב אבק ואף גוף תאורה תדרוש הבנה מעמיקה בתכונות ובתקנים המאפיינים היום מוצרי מחשוב.
היעדר תקינה ישאיר ככל הנראה, את עולם הIoT, בשלב הראשון ל"מאמצים מוקדמים". כאשר תושלם התקינה האחודה, יהפכו חיי הצרכנים לקלים יותר, אך גם אז תעמוד בפניהם השאלה מתי והאם להחליף את מוצרי החשמל הלבנים שלהם והאם לרכוש מוצרי חשמל "חכמים" שיהיו, לפחות בשלב הראשון, יקרים יותר. סביר להניח כי תדירות ההחלפה של מוצרים אלו תתקרב, ולו במקצת, לתדירות בה מוחלפים מוצרי מחשוב ואלקטרוניקה בידורית – מה שיצריך הוצאה גדולה יותר מצד הצרכנים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה